הדרך לבראשוב מהאגם האדום לא קצרה ומלאה מהמורות, כבישים מהסוג הגרוע ביותר. בדרך אין גם הרבה אטרקציות.
העיר גדולה בעלת מרכז עתיק. מתגוררים בה יותר מחצי מיליון אנשים. יש בה שילוב בין ישן לחדש. כיכר מרכזית יפה ורחבת ידיים, נוף הרים ירוק שמקיף מכל עבר כמעט וגם קניונים חדשים ומודרניים עם חנויות יפיפיות ואפילו מותגים ישראלים כפוקס ולאלין שהתמקמו בה.
בית הכנסת היהודי קרוב למרכז העתיק שופץ והוא יפה להפליא (כניסה בתשלום, גם לישראלים). הקהילה היהודית הסביבה מונה כ-300 איש בסך הכל. הכנסייה השחורה גם היא מרשימה ויש בה כמה דברים שהם "הכי" ברומניה (העוגב הכי גדול, אוסף השטיחים האוריינטלים וכד'). לא יודע אם הסיסמא השאוּלה של העיר נכונה אבל בהחלט יש בה משהו: Brasov, probably the best city in the world
דרך אגב אם נחזור רגע לשורשים, במלון המפואר שבמרכז העיר חגגו אמא ואבא את ליל נישואיהם. לא ממש סגור על הלוגיסטיקה, אבל איכשהו מבית הכנסת המפואר בבוקרשט בו ערכו את הנישואין (כרגע סגור לשיפוצים) הגיעו למרכז בראשוב כדי לבלות את הלילה במלון. היום הוא נראה קצת מסכן. אז, כך אומרים, הוא היה להיט.
בדרך לבראשוב עוד הספקנו לעבור
בכנסייה המבוצרת ב-Prejmer, הנמצאת ברשימת המורשת העולמית של אונסקו. מבנה די מרשים מוקף חומה. בחלק הפנימי של החומה נבנו המוני חדרונים לאחסון וכנראה גם למגורים. ניתן לעבור בין חדרונים שונים כמו במבוך לחדרונים אחרים. בין החומה לחדרונים יש מסדרון פנימי שעובר לאורך החומה. סך הכל מבנה מעניין. במרכז כנסייה שצורתה מלמעלה צלב.
אגם בדרך לבראשוב. סתם אגם. לצידו עוברת מסילת רכבת ועליה זכינו לראות רכבת עתיקה במיוחד עוברת צמוד צמוד וקרוב אלינו. עם דלתות פתוחות כאילו לקוחה מסרט ישן. מן רכבת רפאים
ככה קוראים לאגם. אגם צ'יוקאש. אפילו השם לא משהו
המראה האגדתי של הכפר. הקלאסיקה של קן החסידות על ארובה. חלום.

הכנסיה המבוצרת של Prejmer. מקום מלא הפתעות. יש לו שער מפחיד ודוקרני.
הכנסיה המבוצרת היא מעגל שחלקו החיצוני חומה בצורה מאד. במרכז נמצאת הכנסייה עצמה ולה צורת צלב. זהו סטנד הדרשות כנראה
החומה שמסביב היא לא סתם חומה אלא קומפלקס של חדרים ומעברים המחברים בינם בצורה מפותלת ומלאת סוד
מבחר כלים , צעצועים ושאר חפצים שהיו במקום
עוד כלים - כלי עבודה, כלי מלחמה אולי
מדרגות צרות ומחילות
מעברים "סודיים"
חרכים מבעד לחומה
לכל חומה דק עץ שמאפשר תנועה שלא דרך המחילות בין החדרים
רקע של נירוונה
בית הכנסת בבראשוב. מתחברים ליהדות


בית הכנסת מבפנים. יפה ומפואר.
עוד אחד מסמליה של בראשוב. הכנסייה השחורה שניקראת כך על שם שריפה שהפכה אותה לעיי חורבות. בפנים יש אוסף עצום של שטיחים אוריינטלים ועוגב ענק
הכיכר המרכזית של בראשוב. פינת חמד

סלוגן מושאל. נראה שזו הפכה להיות הסיסמא של העיר. הכל תוסס ומרגיש שמח

ישן מול חדש בכיכר
מעל העיר ניבטת הכתובת הענקית עם שם העיר. מעין הוליווד רומני
עומדים להיכנס לסימטה הצרה מאד מאד


