די שונא טיסות. כשאני מגיע לשדה (נדיר בשנים האחרונות) אני נזכר למה. אני נוסע כל יום ברכבת. האנשים עם המזוודות עולים באמצע הדרך, יורדים באמצע הדרך. עובדי השדה עם המדים עולים מותשים בדרך הביתה אחרי לילה עבודה שוחק. הרכבת ממודיעין לתל אביב היא כמו פס נע , כמו אחד מאלה שיש בנתב"ג, אבל של החיים. באמצע הדרך, בשדה התעופה אנשים עושים פסק זמן מהחיים, יורדים מהפס קופצים לאיזו טיסה החוצה. אחרים מגיעים עם הברק בעיניים והמזוודות וקופצים חזרה אל הפס, למירוץ היומי של השגרה. לרוב הם סתם נראים לי אנשים עם מזוודות. היום אני אחד מהאנשים האלה וכל האחרים נראים לי סתם אנשים שנוסעים לעבודה. אני קופץ שנייה בצידה מהפס...
בשדה כבר חושבים שאתה מסומם מחו"ל, אפשר למכור לך כל דבר. חושבים שאנחנו פראיירים. חושבים, אבל גם כנראה צודקים. כוס קפה ב-15 ש"ח, אם אתה רוצה את התמצית בצד זה כבר יהיה בתוספת. סחתיין. רשמתי. הפעם זה הצליח להם.
בשדה כבר חושבים שאתה מסומם מחו"ל, אפשר למכור לך כל דבר. חושבים שאנחנו פראיירים. חושבים, אבל גם כנראה צודקים. כוס קפה ב-15 ש"ח, אם אתה רוצה את התמצית בצד זה כבר יהיה בתוספת. סחתיין. רשמתי. הפעם זה הצליח להם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה