יום רביעי, 12 באוגוסט 2009

פרידה מבוקרשט

היום השלישי בבוקרשט מוקדש לסגירת פינות תיירותיות. ניכרת כבר עייפות מסויימת מהעיר הגדולה. ראינו המון מבנים מבחוץ. לכן פצחנו בביקור הכרחי בארמון הפרלמנט הענק. מדובר במונומנט המציג לראווה את שיא המגלומניות של צ'אוצ'סקו בימי רודנותו.
הביקור כרוך בתשלום ומומלץ מאד להצטרף לקבוצה דוברת אנגלית אלא אם אתם דוברים רומנית. חובה להפקיד תעודת זיהוי כמו דרכון או רישיון נהיגה. מדובר בסיור של כ-50 דקות שהוא בדיוק באורך הנכון, אינו מתיש וממצה את הסיטואציה. כדאי מאד. כדי לצלם בפנים תצטרכו לשם "מס מיוחד". דבר די שכיח באתרים מסוג זה ברומניה.

צ'אושסקו החל בבניית המבנה ב-1984. כזכור, הוא סולק 5 שנים לאחר מכן. מדובר במבנה השני בגודלו בעולם (מבחינת השטח), אחרי הפנטגון. גם אם זה לא לגמרי ברור הרי שאפשר להבין שבתקופה של 5 שנים לא הושלם מבנה כה גדול. למעשה עד היום, יולי 2009, הושלמו 95% מהמבנה. עדין לא כולו. לאחר סילוק צ'אוצ'סקו אי אפשר היה להשאיר מבנה "חצי אפוי" וכך המשיכו העבודות. מדובר בקומפלקס משרדים ואולמות ענק. בביקור התמציתי רואים כאחוז מכלל המבנה, המשמש היום את הממשל הרומני.


ארמון הפרלמנט - צד הכניסה למבקרים

בארמון, ששימש ל"עבודתו" של צ'אושסקו יש 1000 חדרים אבל אין ולו חדר שינה אחד. הבניין יועד להיות בניין ממשלתי רשמי ולא "בית". יש בו 15 קומות, מתוכן 5 מתחת לאדמה המשמשות גם כמקלט גרעיני. כיום עובדים בו 20,000 איש בשלוש משמרות 24 שעות ביממה.
הבניין נבנה על טהרת חומרי גלם מרומניה והמדינה בהחלט התברכה בהרבה כאלה. עץ, שיש, שטיחים, נברשות ענק מקריסטלים, עבודות יד. עושר מטורף של פריטים ועובודת. כולן מתוצרת מקומית בלי שבעצם שולמה תמורתם האמיתית ע"י הרודן שפשוט לקח. למעשה, בגלל עובדה זו אין שום אפשרות להעריך את עלות הבנייה הכוללת שהיא כנראה אסטרונומית לחלוטין.
ראינו נברשות ששוקלות טונות, שטיחי ענק שמשקלם מאות ק"ג ונדרש מספר אנשים רב על מנת לגלגל אותם. עברנו באולמות ענק בשטח וגובה. יש את האולם הגדול ביותר בשטח בו הגובה 16 מטר ואת זה הגבוה ביותר שגובהו 19 מטר. וילונות ענק מכסים את האולמות וחדרי המדרגות ולא ניתן בכלל להוריד אתם לניקוי והם מלאים אבק של שנים. באולם הגדול ביותר, דרך אגב, איפשר צ'אוצ'סקו לבת טיפוחיו נדיה קומנץ', האלופה האולימפית, לערוך את נישואיה. אירוע חד פעמי ביותר.
אולמות המשמשים לכנסים הם בעלי אקוסטיקה מעולה ונטולי הד. ביקרנו גם באולם הופעות מרשים במיוחד המשמש גם הוא לישיבות מיוחדות וקונצרטים. יש כל כך הרבה אולמות שאירועים בודדים נערכים בכל אחד מהם. האולמות אינם מכילים מיזוג אלא מאווררים בצורה טבעית (כי צ'אוצ'סקו פחד מהרעלת גז דרך מערכות מיזוג). באחד האולמות המכיל שתי כניסות גדולות משני צידיו ניפגשו שמעון פרס וערפאת בפגישתם השנייה ב-1994. כדי לפתור את עניין ה"מי יכנס ראשון", נכנס כל אחד מכניסה נפרדת והם ניפגשו במרכז ולחצו ידיים.
גרם מדרגות אחד נבנה שלוש פעמים היות וצ'אוצ'סקו דרש למצוא את הצירוף הנכון ביותר לכך שיעלה בו בלי להתעייף. לכן היה צריך להתאים לכך את רוחב המדרגה וגובהה המדוייק.
מרפסת גדולה ומרווחת להופעות ראווה של המנהיג פונה אל השדרה המרכזית שמתחת לארמון. שדרה מפוארת שאמורה לדמות את השאנז אליזה ובעצם לעלות עליה. לכן נבנתה רחבה במטר מהמקור וארוכה בק"מ. לאורך השדרה 41 מזרקות המייצגות את מחוזות רומניה. הופעה פומבית מפורסמת מהמרפסת הזאת היתה למייקל ג'קסון ז"ל שיצא לקהל המריע ובירך...."שלום בודפשט", אופס.

המרפסת הצופה לשדרה המרכזית. "הלו בודפשט"
לאחר הביקור המסעיר יצאנו להירגע בפארק הרסטראו, הפארק הגדול בבוקרשט. הוא לא מטופח נקודתית ומקסים כאחרים שראינו. הוא פשוט רחב ידיים ו"סתם" עשיר בצימחייה עם אגם ענק במרכזו, מוצל באמצעות עצי ענק. ראינו בעצם טיפה ממנו, אכלנו במסעדת "פרישור" הצופה לאגם. מסעדה מאד גדולה ובכל זאת נחמדה, לא זולה ובזכות קבוצת תיירים ענקית שביקרה באותו זמן זכינו גם להופעת פולקלור מקומי מקסימה. שטנו קצרות באגם למקום מעפאן לחלוטין הקרוי "אי הילדים" (אפשר להגיע גם עם הרכב). מיותר, מיותר, מיותר, אבל בזמן שהילדים התרוצצו עד אפיסת כוחות על מה שתום מכנה "קופצים מתנפחים", שמענו עוד פרק מאלף בהיסטורייה המשפחתית וכך ניפרדנו בכבוד מעיר הולדתנו, בוקרשט. כשבוע לאחר הביקור שלנו, רעדה העיר ברעידת אדמה של 5.5 בסולם ריכטר. אולי מעוצמת ההתרגשות שעברה אותנו כשהיינו שם. לשימחתנו לא ניגרמו נזקים. אנחנו, בכל מקרה, כבר לא היינו שם.

פארק הרסטראו, מוצל, מיוער...


נותנים אותה בפולקלור לתיירים. במסעדה בפארק הרסטראו


ההפלגה הקצרצרה ל"אי הילדים". מקום מיותר...

"קופצים מתנפחים" באי הילדים. לפחות הילדים נהנו. אנחנו השלמנו את ההיסטוריה עליה קראתם ברשומה הקודמת

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה