ברוכים הבאים לגן העדן שטוף המים. הזרם שוטף כאילו הטחנה עוד פעילהבערב היום הרביעי, לאחר מסע ארוך וממונע של כ-300 ק"מ שכללו מעט הליכה והרבה נופי הרים מרשימים נחתנו בטרנסילבניה בלב אזור כפרי. אבא הזמין מהארץ את כל מקומות הלינה וחיפשנו בכפר קרצָה (cirta באיות רומני – 300 משפחות או כ-950 תושבים) את הפנסיון. מדובר בטחנת קמח ישנה משהו שממרחק מאות ק"מ ואינטרנט נראה על פניו פוטנציאל למקום לינה מעניין. המציאות עלתה על כל דמיון. מדובר בפינת חמד מטופחת ונעימה. בית אירוח גדול בעל חדרים ענקיים ונעימים וגם חדר משחקים כיפי במיוחד והמצד השני של החצר, טחנת הקמח שמשמשת כעת כמיצג תיירותי יפה להפליא. בתוך בית הטחנה מוגשות ארוחות בוקר ומבחוץ פלא פלאים. בצמוד אליו עובד נחל קטן ששימש להנעת הגלגל הטוחן. ממש מעל מימי הפלג הוצבו שולחנות וכסאות עץ ואנו חגגנו ארוחת ערב לעת שקיעה עם יין מצויין שהבאנו, קצת בירה שנשארה ומעדני הכפר הרומני שכוללים גבינה מלוחה בעלת טעם משובח, עגבניות אדומות אדומות וטעימות, רצועות שומן חזרזירים שמככבים כאן בכל מני פורמטים והרבה, אבל הרבה בצל, שהולך עם הכל. לקינוח עוגיות תוצרת בית. לא צריך יותר.
ארוחת ערב לקראת שקיעה על המים. גן עדן כבר אמרנו?
בסיסי, פשוט...טעים!!!!!!!!!
והנה גלגל הטחנה. לא מסתובב אמנם אבל מספק אווירה ושטוף מים טריים
לאחר ארוחת הערב ביקור פרטי במנזר המקומי הציסטרציאני (זרם בכנסייה הקתולית): Igris. מדובר במונומנט היסטורי שמקורותיו הולכים 800 שנה אחורה. מתקופה זו נשאר אולי קיר וקצת. בכנסייה הקטנה מודלק האור ואנו משוטטים ומתפעלים מהשלווה ויופי המקום. שני עוגבים (קטן וגדול) שלא הצלחנו להפעיל מנעימים כנראה למתפללים את האווירה. במקום גם מנהרה סודית הלוקחת כנראה לאי שם מתחת לנהר, לגדתו השנייה. משהו שעומד כנראה בסטנדרטים של מנהרות הברחת הנשק של "ידידנו" מהחמאס.
ביקור פרטי בכנסייה העתיקה
כל הכפר הוא הקדמה למראות שילוו אותנו בהמשך. המסכנות שחשבתי שאולי תבוא לידי ביטוי באזורים האלה הסתברה כשגוייה. בכפרים כמו בכפרים (של אירופה). בתים קטנים, צבעוניים לפעמים ולפעמים מאד, גגות אדומים של רעפים. המון פינות מקסימות, ציוריות (שיט, ממש קיוויתי להימנע מהביטוי המעצבן הזה), יש ניחוח ישן ועתיק שמתבטא בתחזוקה ירודה לפעמים אבל יש גם בתים מושקעים. לא מבחינת הפאר כמובן אבל מבחינת הצבעוניות, הפרחים והאווירה הכללית. טרנסילבניה היא אזור של תושבים עם השפעה הונגרית חזקה (זוכרים את סבא סולומון-טוטי? נולד לא רחוק מכאן, טרגו-מורש בטרנסילבניה) וגם קצת גרמניים. הייקיות דורשת הקפדה על סביבת המחייה וטיפוח הבית.
ממש מאחורי הבית נמצא השביל הקסום והקטן הזה
חזרה לטחנת הקמח הנהדרת. ממש מאחורי הטחנה שדות ירק ותירס ובתוכם שביל קטן המוליך למה שנראה כמו גשר מט לנפול ורעוע. במבט מקרוב רואים שמדובר בגשר תלוי ממש בקנה מידה "ביתי". כשמתקדמים לאורכו מוצאים את עצמינו פתאום מעל אחד הנהרות הגדולים ברומניה, הזורם בשקט ובעוצמה מדהימה מתחתינו. הנוף כאן מדבר בפני עצמו.
כשמתקדמים על השביל מתגלה הגשר הרעוע והמקסים הזה. יש בו המון אותנטיות ונשמה. בעלת המקום חששה לעלות עליו עם כולנו יחד. הבטיחה שהוא יציב אבל היא מעדיפה לעלות עליו לבד. אנחנו לא יכולנו לרדת
והנה הגשר בכל הדרו, נמתח מעל הנהר כולו. והנהר, עצום, עוצמתי, זורם מתחת כאילו בשקט אבל הזרם חזק ולא מפסיק לחתור
ולא סתם נהר...אחד הגדולים ברומניה - האולט (olt)
והנה אריאל לוקח את המושכות לידיים ולוקח סיבוב מודרך בכפר
הויסהההההההה...נראה לי שאנחנו מתחילים להשתלט פה על העניינים
לא קשה לתאר שהשינה במיטות הגדולות והנוחות היתה מתוקה במיוחד והראייה לכך היא אולי תום שהתעורר אחרון. ארוחת הבוקר הפשוטה היתה לא פחות מהסטנדרטים שמיהרנו להתרגל אליהם כאן. ממיטב תוצרת הכפר הכי ביתית שיש. סלט חצילים אמיתי עם פלפלים, מה שבארץ מכנים "סלט חצילים רומני". כאן מדובר בזקוסקה המקורית, עם הטעם הכי אותנטי שתמצאו. אי אפשר בלי צלחת הבשרים שכללה הפעם קציצות קטנטנות ועוד כל מני, ירקות, בצל כמובן למכביר ולקינוח ריבות אלוהיות, לא פחות, אחוז הפרי בהן עצום ומורגש והסוכר אינו שולט. ריבת פטל ושזיפים סגולים וגם שזיפים צהובים. הכל מהעץ, מהשיח או ממה שמסתובב כאן בחצרות.
עוד פעם בסיסי, עוד פעם טעים. ארוחת בקר - עבודה קשה. בשרים, זקוסקה, בצל - השילוש הקדוש
על כל האירוח המקסים הזה שולטת ביד רמה בעלת הבית החייכנית והקורנת שעשתה הכל כדי להנעים לנו את השהות. היא רצה לארגן לנו את הביקור במנזר, עשתה לנו סיור על הגשר, התרוצצה למלא את הקערות והיתה קשובה לכל בקשה כולל סיבוב בכרכרה שאירגנה לאריאל. פשוט מקום נהדר שהיינו מתים להישאר בו עוד כמה לילות או אפילו לחזור בעתיד. אבל, "הרכבת" ממשיכה קדימה לפי התוכנית.
חדר משחקים - יש בו כל מה שצריך וגם מה שאין בשבילו מספיק זמן
(*) קופירייטינג – נחמן (בצל) וחדוה (זקוסקה)
ארוחת ערב לקראת שקיעה על המים. גן עדן כבר אמרנו?בסיסי, פשוט...טעים!!!!!!!!!והנה גלגל הטחנה. לא מסתובב אמנם אבל מספק אווירה ושטוף מים טרייםלאחר ארוחת הערב ביקור פרטי במנזר המקומי הציסטרציאני (זרם בכנסייה הקתולית): Igris. מדובר במונומנט היסטורי שמקורותיו הולכים 800 שנה אחורה. מתקופה זו נשאר אולי קיר וקצת. בכנסייה הקטנה מודלק האור ואנו משוטטים ומתפעלים מהשלווה ויופי המקום. שני עוגבים (קטן וגדול) שלא הצלחנו להפעיל מנעימים כנראה למתפללים את האווירה. במקום גם מנהרה סודית הלוקחת כנראה לאי שם מתחת לנהר, לגדתו השנייה. משהו שעומד כנראה בסטנדרטים של מנהרות הברחת הנשק של "ידידנו" מהחמאס.
ביקור פרטי בכנסייה העתיקהממש מאחורי הבית נמצא השביל הקסום והקטן הזהכשמתקדמים על השביל מתגלה הגשר הרעוע והמקסים הזה. יש בו המון אותנטיות ונשמה. בעלת המקום חששה לעלות עליו עם כולנו יחד. הבטיחה שהוא יציב אבל היא מעדיפה לעלות עליו לבד. אנחנו לא יכולנו לרדתוהנה הגשר בכל הדרו, נמתח מעל הנהר כולו. והנהר, עצום, עוצמתי, זורם מתחת כאילו בשקט אבל הזרם חזק ולא מפסיק לחתורולא סתם נהר...אחד הגדולים ברומניה - האולט (olt)והנה אריאל לוקח את המושכות לידיים ולוקח סיבוב מודרך בכפרהויסהההההההה...נראה לי שאנחנו מתחילים להשתלט פה על הענייניםלא קשה לתאר שהשינה במיטות הגדולות והנוחות היתה מתוקה במיוחד והראייה לכך היא אולי תום שהתעורר אחרון. ארוחת הבוקר הפשוטה היתה לא פחות מהסטנדרטים שמיהרנו להתרגל אליהם כאן. ממיטב תוצרת הכפר הכי ביתית שיש. סלט חצילים אמיתי עם פלפלים, מה שבארץ מכנים "סלט חצילים רומני". כאן מדובר בזקוסקה המקורית, עם הטעם הכי אותנטי שתמצאו. אי אפשר בלי צלחת הבשרים שכללה הפעם קציצות קטנטנות ועוד כל מני, ירקות, בצל כמובן למכביר ולקינוח ריבות אלוהיות, לא פחות, אחוז הפרי בהן עצום ומורגש והסוכר אינו שולט. ריבת פטל ושזיפים סגולים וגם שזיפים צהובים. הכל מהעץ, מהשיח או ממה שמסתובב כאן בחצרות.
עוד פעם בסיסי, עוד פעם טעים. ארוחת בקר - עבודה קשה. בשרים, זקוסקה, בצל - השילוש הקדושעל כל האירוח המקסים הזה שולטת ביד רמה בעלת הבית החייכנית והקורנת שעשתה הכל כדי להנעים לנו את השהות. היא רצה לארגן לנו את הביקור במנזר, עשתה לנו סיור על הגשר, התרוצצה למלא את הקערות והיתה קשובה לכל בקשה כולל סיבוב בכרכרה שאירגנה לאריאל. פשוט מקום נהדר שהיינו מתים להישאר בו עוד כמה לילות או אפילו לחזור בעתיד. אבל, "הרכבת" ממשיכה קדימה לפי התוכנית.
חדר משחקים - יש בו כל מה שצריך וגם מה שאין בשבילו מספיק זמן(*) קופירייטינג – נחמן (בצל) וחדוה (זקוסקה)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה