קנינו מפה ואנחנו חורשים אותה. מתבייתים על מסלול קל שעובר במפל ביער. מפל שגם לו זכרונות היסטוריים מטיול לפני 21 שנה של אמא ואבא באזור. מסלול מסומן היטב. חלקו הראשון טיפוס מתון לכיוון המפל מהעיירה פויאנה צאפולוי. האדמה בוצית אבל לא טובענית. רטוב ולח, פטריות, פטל פטל פטל. השביל די נקי ממטיילים, שקט.
המפל עצמו מתגלה כנקודה היסטרית. רוב האנשים מגיעים בחלק הקליל של המסלול מבושטני. הלוך חזור. אנחנו גם ממשיכים לכיוון בושטני. אותנו הנהג אוסף מקצה המסלול הלא מעגלי, how convenient. מכאן השביל הופך אוטוסטרדה וגם יותר בוץ, יותר חלק. צריך מאד להיזהר עם אמא וגם אבא מרביץ חליקה קלה שבסך הכל עוברת בשלום.
התוכנית לעלות ברכבל למה שמכונה "הזקנות", בגלל סלעי ענק המזכירים דמויות זקנות, מתבטלת עקב תור עצום של יום שבת. זו כבר עייפות של סוף הטיול שלא ממש מושכת אותנו להשקיע בהמתנה. שורפים עוד זמן בדוכנים של בראן. עוד קטע מייגע לחלקינו. דוכנים של חרטה-בארטה שום-כלום. מיטב התוצרת הסינית ואוסף קישקושים שאמורים לייצג מזכרות רומניות טיפוסיות. הטירה של דרקולה, שוב משהו שנראה כמו מלכודת תיירים קלאסית הוא משהו שאנחנו מדלגים עליו.
יוצאים לטרק רגלי מפאתי העיירה פויאנה צאפולוי. היעד הוא מפל "השואגות"
יש כבוד לטבע ולשמורות. הכל מסומן ומשולט - "ארץ ללא יער היא ארץ בלי עתיד", אין להדליק אש.....אה כן...וזהירות מהדובים (עוד פעם לא ראינו). חבל רק שעל הניקיון הם עדין לא ממש מקפידים
העושר של המים והיער ניגלה מכל פינה. החלק הזה של השביל די שומם ממטיילים
גזעי ענק נפלו או הופלו בהמון מקומות. לא חסר אחרים עומדים כמובן
סימון שבילים ברור לאורך הדרך. השביל במגמת עלייה והחלקלקות מוסיפה לאתגר. אנחנו בחרנו בדרך לא מעגלית עם הפריבילגיה של איסוף ע"י הנהג מהקצה השני. לכן בחלק הזה של השביל אנחנו לא פוגשים הרבה מטיילים
עוד מעבר אתגרי קל ואנחנו כבר ממש למרגלות המפל
כמו בכל אטרקצייה תיירותית טובה הגזלן המאולתר כבר כאן. אנחנו מצטיידים בבמבה רומנית איכותית. תירס - יש, חמאת בוטנים - מסתבר שזה שמור לבמבות הישראליות בלבד כרגע
מהנקודה של המפל השביל הופך הומה אדם וצפוף. רוב האנשים עושים הלוך חזור למפל על הקטע הזה המוביל לבושטני
שורשי יער אירופאיים טיפוסיים
רוני עוסקת בציד עיקש של פטל. אוספת אותם אחד אחד
השללמתכנסים לגרנד פינאלה. ארוחת ערב חגיגית, שהרמנו כמעט מכלום בניצוחם של נחמן וקרין. סוף סוף אפשר לאכול בחוץ, על הדשא, ליד הגריל. אפילו את החמוצים ששכחנו משלימים בשנייה מחנות המכולת שממש צמודה לבית. כשנהיה קריר עוברים פנימה לתוכנית האמנותית: הצגה בהפקתן של ילדות המשפחה וחלוקת המתנות. איך שלא תהפכו את זה יצא כיף ומרגש. נישארו רק הסיכומים.
ארוחת ערב מסכמת. סוף סוף בחוץ, בחצר הענקית
מחזאיות ההצגה מקריאות מכתב תודה למדריכי הטיול
חלק אחרון של ההצגה - נאלצנו לגייס כל שחקן פנוי
נהנים מהתוכנית האמנותית
שולפים את מתנות הסיכום והזוג כבר מדגמן את אופנת הטיול
מקסים! אני בדיוק מתכננת טיול עם בעלי באזור לקראת סוף אוגוסט. עשית לי המון חשק! תכננו ללון בבושטיין 2 לילות, האם אתה ממליץ על מקום מסויים?
השבמחקחבר שלי, יורם חן, מוציא לאזור טיולי אופניים והוא מצא מלון מרכזי ב-Predeal ששייך לישראלים ומאד מומחץ על ידו - הוא משכן שם את הרוכבים בטיולים שלו.
השבמחקציטוט:
מלון וילה ויטאליס שייך לישראלים רון וענת, הם השותפים שלי לפרוייקט האופניים. מקום מגניב ונחמד מאוד, בפרדיאל, נקודה מרכזית באזור . היא יכולה להגיד שהגיע דרכי אם היא רוצה. מצ"ב לינק http://www.vilavitalis.com/hebrew.html