שורשים של דג: סינאיה (Sinaia)

עיירת נופש בסביבת בראשוב. בה ממוקם ארמון פֶּלֶש. לרומניה היסטוריה מורכבת שלא ניכנס אליה כמו שהצענו בהתחלה. רק נאמר שבאיזשהו שלב החליט הרומנים שהם צריכים מלך, אבל בשביל זה היו צריכים לייבא אחד מבחוץ. מצאו משפחה גרמנית שבעורקיה דם מלוכה וסידרו להם תפקיד ברומניה. כך "נולד" המלך קארול הראשון, בחצי השני של המאה ה-19. ארמון פלש היה "בית הקיץ" שלו. זהו כנראה אחד האתרים המתויירים ביותר ברומניה. ממוקם בתוך פארק מטופח עם תפאורה אחורית של נוף הרים ירוק ויפה. הארמון הוא בהחלט פאר של ריהוט, עיצוב ואמנות שהתאימו לזמנם ובאמת שווה ביקור. הסיור גם כאן לא מאד מייגע וגם המחיר לא מוגזם.

מדובר באתר תיירותי מטורף. ים של אנשים ממלא מדינות. מה שלא רואים בשום מקום אחר כמעט ברומניה. ארמון כמו שארמון צריך להיות. מפואר, מוגזם. יחי המלך

השימור חזק מאד. על הנעליים חייבים ללבוש מעין ערדליים למניעת כניסת לכלוך מן החוץ. גם לצלם אפשר רק בתשלום מס (דבר מקובל ברומניה) ככה שאין תמונות מבפנים. ראינו אוסף כלי נשק גדול, ספרייה שיש לה דלת סודית ועוד חדרים מופלאים כמו שיש למלכים

מתאוששים מהארמון עם הצירוף האהוב כבר - בירה, סלמי, לחם

סינאיה נמצאת בלב אזור נופש מאד פופולרי ברומניה שכולל כמה וכמה עיירות הרריות. התפריט בהן הוא בעיקר נוף הרים והמון אפשרויות טיול בכל מני שבילים הרריים כולל רכבלים. אנחנו התגוררנו בכפר קטן וחמוד המכונה מואצ'ו (Moeciu).
מסינאיה עולה רכבל לגובה 1400 מטר (Cotta 1400) אבל לשם גם מגיע הכביש. טיפסנו עם הרכב בכביש עד למלון בקוטה 1400. משם עלינו ברכבל העולה מגובה 1400 לגובה 2000 (Cotta 2000) כדי לרדת ברגל חזרה לתחנה. איבוד גובה של 600 מטר בירידה שלפעמים היא מאד תלולה. השביל מסומן והוא על בסיס מה שנראה כמסלול סקי רחב. לפני הירידה הרגלית קיבלנו תיאבון רב מהגובה ובניגוד למה שאנחנו רגילים אליו מהחרמון, המסעדה בפסגה היא לא סתם תיירותית המגישה אוכל זבל. מצאנו שם כמה מעדנים נפלאים, החל משוקו חם ויין חם מענגים חיך ומרקים מצויינים כולל מרק סירפדים. יקר קצת יותר (יחסית) אבל שווה.